כמה שבועות אחרי שהגענו לפה, מצאתי את עצמי משכיבה את ילדי עם שירי ערש ציוניים. "באה מנוחה ליגע", "ים השיבולים שמסביב", "נערה טובה יפת עיניים"… בהתחלה צחקנו, אמרנו ששווה להתרחק מהארץ רק כדי להיזכר בכל השירים שלמדנו בשיעורי זמרה, לפני שלושים שנה. אחר כך, זה עבר. הצחוק. והתחלף בגעגוע. ופתאום רציתי שעוד … המשך לקרוא ציון, הלא תשאלי לשלום יקירייך?